<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת משפטים</h1>
<h2>דף עו.</h2>
וכי ימכור איש את בתו [שמות כ"א]. קטנה ולא נערה, דק"ו ומה מכורה כבר יוצאה שנ' [שם] ויצאה חנם וגו' שאינה מכורה אינו דין שלא תמכור. וק"ק לרבינו יעקב ל"ל ק"ו תיפוק ליה מדאיצטריך קרא למעשה ידיה דנערה שהן של אביה מכלל דאינו מוכרה כשהיא נערה, דאי מוכרה פשיטא דמעשה ידיה לאביה השתא זביני מזבין לה מעשה ידיה לא כל שכן. וי"ל אי לאו ק"ו דמכורה כבר וכו' ה"א דמוכרה כשהיא נערה דבתו סתמא כתיב דמשמע כל זמן שיש לאביה רשות בה ואפי' נערה מוכרה אביה, ואיצטריך קרא למעשה ידיה דנערה לאחר שנשאת דנעשית יתומה בחיי האב, דאם אינו עניין לנערה קודם שנשאת דמק"ו נפקא השתא זביני וכו'. [השתא] שאינו מוכרה נערה, א"כ איצטריך קרא למעשה ידיה דעודה ברשות אביה, אך לאחר נישואיה נעשית יתומה בחיי האב מעשה ידיה דידה הוי. וכן נראה דק"ק א"כ מאי קאמר תלמודא [כתובות מ"ז ע"א] למעשה ידיה דקטנה לא צריך קרא דהשתא זבוני מזבין לה וכו' ולוקמי קרא במעשה קטנה כשנעשית יתומה בחיי האב, כגון לאחר נישואיה, כיון דנישאת שוב אין לאביה רשות בה. וי"ל דכן נראה דניחא לאוקומיה למעשה ידיה דנערה שיש לו קצת רשות, מלאוקמיה במעשה ידיה דקטנה שנעשית יתומה בחיי האב.
